החזר מס להורים גרושים ולמשלמי מזונות

פקודת מס הכנסה מכוונת את נקודות הזיכוי בגין הילדים לפי סעיף 40 להורה שהילד נמצא במשמורתו. במקרה הרגיל של גירושין שבו נקבע הורה משמורן אחד — אצלו יימצא הילד רוב ימות השנה — הוא ההורה שיקבל את נקודות הזיכוי בגין הילדים לפי גיליהם, ואת נקודת החד-הורי בגין המעמד.

ההורה השני (זה שהילד לא במשמורתו רוב הזמן) לא זכאי לנקודות סעיף 40 בגין אותו ילד לפי ברירת המחדל, גם אם הוא מקיים קשר יומיומי משמעותי או משלם מזונות. הזיכוי כאן קשור לתפקיד המשמורתי, לא לנטל הכלכלי לבדו.

במצבים גבוליים — למשל כאשר הילד לן חצי מהחודש אצל כל הורה, או כאשר בפועל החלוקה קרובה לשוויונית — פקיד השומה נדרש לבחון את הראיות (הכתובת הרשומה, ההסכם, הפסיקה, וההתנהלות בפועל) ולהחליט לגבי ההורה המשמורתי לצורכי מס.

כאשר בית משפט מכיר במשמורת משותפת שוויונית, ההורים יכולים להסדיר ביניהם בהסכם את חלוקת נקודות הזיכוי — בין אם באופן שווה בין הילדים, ובין אם לפי חלוקה הדדית שתשקף את מצבם הכלכלי של כל הורה. ההסכם נמסר לפקיד השומה כתנאי להכרה בחלוקה.

לצורך ההכרה נדרש שההסדר יתאים לפועלה של המשמורת המשותפת: חלוקת ההוצאות בפועל, חלוקת הימים בפועל, וקיומם של פסק דין או הסכם שמעגן זאת. פקיד השומה לא מכיר אוטומטית בכל טענה של "משמורת משותפת" — נדרשת התאמה מסודרת בין המסמכים.

היתרון של חלוקת נקודות הוא בהתאמת ההטבה למי שמנצל אותה יעיל יותר. הורה בהכנסה גבוהה ומיסוי גבוה יפיק מכל נקודה תועלת מלאה, ואילו הורה בהכנסה נמוכה עשוי לא לנצל את הנקודה במלואה. תכנון נכון של החלוקה יכול להגדיל את ההחזר של התא המשפחתי כולו.

מזונות ילדים הם תשלומים שנועדו לכיסוי הוצאות הילד — מזון, ביגוד, חינוך ובריאות. הם משולמים על ידי ההורה שאינו במשמורת עיקרית, לרוב לפי פסק דין. תשלומים אלה אינם מוכרים כניכוי או כזיכוי אצל ההורה המשלם, ואינם נחשבים הכנסה חייבת אצל ההורה המקבל.

מזונות לבן/בת זוג לשעבר, לעומת זאת, הם תשלומים לתמיכה בבן/בת הזוג עצמם — בהיקפים שנקבעו בהסכם או בפסיקה. הפקודה מכירה במקרים מסוימים בתשלומים אלה כהוצאה מוכרת, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ובפסיקה. ההכרה תלויה במסמך המשפטי, בסיווג המפורש של התשלום, ובקיום הפרדה ברורה ממזונות הילדים.

כדי לממש הקלה זו נדרשים אישורי תשלום מסודרים, המפרידים במפורש בין מזונות ילדים למזונות בן/בת הזוג, ופסק דין המגדיר את סכום המזונות הזוגיים בנפרד. בהיעדר הפרדה כזו — פקיד השומה עלול לסרב להכרה כולה או חלקה, ולכן חשוב להסדיר את ההבחנה כבר במעמד חתימת ההסכם.

מרבית ההורים שהתגרשו בשש השנים האחרונות לא ניצלו במלואן את השינויים בזיכוי — לעיתים בגלל שהמעסיק לא עודכן על שינוי המעמד, ולעיתים בגלל שהחלוקה בפועל שונה מזו הרשומה במסמכים. הבדיקה השנתית חושפת את הפער בין המצב הנכון של הזיכוי לבין הניכוי שנעשה בפועל.

כל אחת משנות המס נבדקת בנפרד, לפי המצב באותה שנה: לפני הגירושין, בשנת הגירושין עצמה (עם חלוקה יחסית לחודשים) ובשנים שאחרי. הגשה נעשית לרוב באמצעות דוח שנתי או דוח 135, בצירוף פסק הדין, הסכם המזונות וטופסי 106.

המידע במאמר הוא כללי בלבד. כל תיק של גירושין נבחן פרטנית על ידי רואה חשבון או יועץ מס מוסמך, בהתאם לפסק הדין, למבנה המשמורת בפועל, לפירוט המזונות ולנסיבות שנת המס. במקרים של מחלוקת עם ההורה השני על חלוקת הזיכוי — נדרש לעיתים לפנות לגורם משפטי מלווה לצד הייעוץ המיסויי.