דלגו לתוכן הראשי
החזר מס להורים וילדים · תת-התמחות

החזר מס להורות גאה — זוגות חד-מיניים וזכאות שווה לנקודות זיכוי

התשובה הישירה: הורות גאה מזכה את שני ההורים בנקודות זיכוי בגין הילד באותה מידה שבה זוכה בכך זוג הטרוסקסואלי — כל הורה רשום זכאי לנקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפי מגדרו והמעמד המשפחתי. המפתח המשפטי הוא רישום ההורה בספח תעודת הזהות של הילד: כשהרישום קיים — הזיכוי שווה לחלוטין.

למי זה מתאים?

  • זוגות חד-מיניים שהם הורים רשומים לילדם המשותף
  • הורים דרך פונדקאות שהילד רשום על שמם בספח תעודת הזהות
  • משפחות אימוץ בקהילה הגאה שההליך הושלם
  • הורים משותפים (co-parents) שהילד רשום על שם אחד או שניים מהצדדים

מה חשוב לדעת

עיקרון השוויון בנקודות זיכוי

רשות המסים מיישמת את סעיף 40 לפקודה לפי הרישום בספח תעודת הזהות והמגדר של ההורה, ללא תלות במבנה הזוגי — כל הורה רשום מקבל את נקודותיו במלואן.

אימוץ ופונדקאות

עם השלמת ההליך המשפטי (אימוץ / צו הורות) הילד נחשב לצורכי מס כילדו של ההורה מיום הלידה או מיום ההכרה, בהתאם למסמך המשפטי. הזיכוי חל ממועד ההכרה.

הורות משותפת ורישום חלקי

כשרק אחד מבני הזוג רשום כהורה של הילד, נקודות סעיף 40 יינתנו רק להורה הרשום. עדכון הרישום דרך צו הורות פסיקתי או אימוץ שותף פותח את הדרך לזיכוי גם לבן/בת הזוג.

רטרואקטיביות של 6 שנות מס

כל שנת מס שבה ההורה היה רשום כהורה לילד ניתנת לבדיקה בנפרד, ובקשה להחזר יכולה להוגש עד 6 שנים אחורה מיום ההגשה.

עקרון השוויון במיסוי — הבסיס לזכאות של הורות גאה

פקודת מס הכנסה מכירה בהורה על סמך הרישום הפורמלי כהורהו של הילד, ולא על סמך מבנה הזוגיות של ההורים. כאשר שני הורים חד-מיניים רשומים כהוריו של הילד — בין שדרך אימוץ, פונדקאות שאושרה בישראל, או צו הורות פסיקתי — כל אחד מהם עומד באופן עצמאי בהגדרת "הורה" לצורכי סעיף 40 לפקודה.

המשמעות: זוג נשואות שילדו יחד ורשומות שתיהן בספח הילד, זכאיות שתיהן לנקודות הזיכוי לאם בגין הילד, לפי גילו — 1.5 נקודות בגילאי 1 עד 5 ונקודה אחת מגיל 6 עד 17. באופן דומה, זוג גברים שנהיו הורים דרך פונדקאות ורשומים שניהם כהורים, זכאים שניהם לנקודות הזיכוי לאב בגין הילד, בהתאם למבנה סעיף 40 להורה זכר.

עמדתה של רשות המסים בשנים האחרונות מיישמת את השוויון הזה במפורש, ומאפשרת הגשת דוחות שנתיים / דוחות 135 כרגיל, על סמך אותם מסמכים שהיו נדרשים מכל הורה אחר.

פונדקאות, אימוץ וצו הורות פסיקתי — נקודות המפתח לזכאות

בפונדקאות שבוצעה בישראל, ההורים נרשמים כהורי הילד עם השלמת ההליך המשפטי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים. בפונדקאות מעבר לים, הרישום בישראל נעשה לרוב באמצעות צו הורות פסיקתי או פסק דין הצהרתי. התאריך שבו הרישום נכנס לתוקף הוא זה שקובע ממתי מגיעות הנקודות.

באימוץ, כולל אימוץ של ילד בן הזוג, נדרש צו אימוץ שיפוטי שמעניק להורה המאמץ את מעמד ההורה לכל דבר ועניין, כולל לצורכי מס. מרגע האימוץ הפורמלי, נקודות סעיף 40 חלות עבור הילד לפי גילו, וניתן לבקש אותן החל מאותה שנת מס.

בהורות משותפת שמעורבים בה יותר משני צדדים, החוק הישראלי מכיר ברישום של עד שני הורים לילד. כאשר אחד מבני הזוג בפועל אינו רשום, הוא לא יזכה לנקודות סעיף 40 עד להשלמת הרישום המשפטי. חשוב לתעד את מסמכי ההורות מיום היווצרם, כדי לתמוך בבקשות רטרואקטיביות בעתיד.

החזרים רטרואקטיביים בהורות גאה — מה חשוב לבדוק

רבים מההורים בקהילה הגאה עדכנו את הרישום שלהם רק בשלב מאוחר לאחר הלידה או האימוץ, ולכן במשך שנים לא מומשו נקודות סעיף 40 בתלוש המשכורת. כל שנת מס שבה ההורה כבר היה רשום כהורה, אך הנקודות לא הופיעו בתלוש, מתגלה כעודף ניכוי שניתן להשיב בבדיקה שנתית.

בבדיקה נלקחים בחשבון גם אירועים משיקים — חופשת לידה של ההורה היולדת, דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, שנת לידה עם הנקודה המוגדלת לאב או לאם, ומעברי עבודה שיצרו עודף ניכוי נוסף. הצירוף של כמה גורמים באותה שנה יכול להעלות את גובה ההחזר בצורה משמעותית.

כשמדובר בשני הורים עובדים, מבצעים בדיקה מקבילה לשניהם. לכל אחד מבני הזוג יש טופסי 106 משלו, נקודות זיכוי משלו, ופוטנציאל החזר עצמאי — ולעיתים הכדאיות של הגשה משותפת מול הגשה נפרדת נבחנת פרטנית לפי גובה ההכנסות והפקדות פנסיוניות.

ליווי דיסקרטי, מסמכים והמשך מיצוי מהתלוש קדימה

הגשת בקשה להחזר מס בהורות גאה אינה שונה במהותה מכל בקשה אחרת. המסמכים הנדרשים הם אלה שמעידים על ההורות: ספח תעודת זהות, צו אימוץ או צו הורות פסיקתי, לצד טופסי 106 של השנים הנבדקות ואישור ניהול חשבון בנק. אין דרישה שלא לצורך למידע נוסף על מבנה המשפחה.

לצד ההגשה הרטרואקטיבית חשוב לוודא שהזיכוי מתבצע גם קדימה בתלוש. עדכון טופס 101 השנתי עם המצאת ספח תעודת הזהות ומסמכי ההורות מבטיחים שנקודות הילד ייכללו בניכוי החודשי מהחודש הראשון של השנה הבאה.

המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ. כל תיק נבחן פרטנית על ידי רואה חשבון או יועץ מס מוסמך, בהתאם למבנה המשפחתי, למסמכי ההורות ולנסיבות שנת המס — ומטופל בליווי אישי ודיסקרטי, בהתחשב ברגישות המידע.

מסמכים נדרשים

  • ספח תעודת זהות של ההורים עם רישום הילד
  • צו הורות פסיקתי / תעודת אימוץ / הסכם פונדקאות (לפי הרלוונטי)
  • טופסי 106 של ההורה המבקש לכל שנה נבדקת
  • אישור ניהול חשבון בנק על שם ההורה המבקש

שאלות נפוצות

כל אחד מההורים זכאי בנפרד לנקודות סעיף 40 בגין הילד לפי מגדרו וגיל הילד. אין חלוקה — שני ההורים מקבלים את נקודותיהם במלואן, בדיוק כמו בזוג הטרוסקסואלי שבו שני ההורים רשומים.

רשות המסים מסתמכת על הרישום הפורמלי בספח תעודת הזהות. בן/בת זוג שאינם רשומים אינם זכאים לנקודות סעיף 40 בגין הילד. עדכון הרישום (אימוץ שותף / צו הורות פסיקתי) מאפשר החל מיום העדכון להיכלל גם הם בזיכוי.

כן, בכפוף לתנאים הכלליים: לא נשוי או ידוע בציבור עם בן/בת זוג באותה שנת מס, הילד מתגורר עמו רוב ימות השנה, והוא רשום כהורה. אין הבדל מבחינת סעיף החד-הורי בין הורה יחיד גאה להורה יחיד אחר.

התאריך הקובע לצורכי מס הוא מועד רישום ההורות בישראל — לרוב צו הורות פסיקתי או רישום במרשם האוכלוסין. מהמועד הזה הילד נחשב לצורך נקודות הזיכוי, וניתן להגיש בקשה עבור השנים ממנו והלאה במסגרת 6 שנות ההתיישנות.

לכל היותר שני הורים יכולים להיות רשומים כהוריו של הילד לצורכי מס. אם ההסדר החוקי כולל יותר מזוג, הזכאות לנקודות סעיף 40 תהיה של אותם שני הורים רשומים בלבד, בהתאם לרישום במרשם האוכלוסין ולפסיקה החלה על אותו תיק.

לא. המסמכים המהותיים הם אלה שקובעים את מעמד ההורה: ספח תעודת זהות, צו אימוץ, צו הורות פסיקתי או הסכם פונדקאות רשום. אין דרישה להצהיר או לחשוף מידע שאינו נחוץ לצורך הזיכוי, וניתן להיעזר ברואה חשבון או יועץ מס בליווי דיסקרטי.

תתי-התמחויות נוספות בתחום

דברו איתנו עכשיו

תשובות תוך דקות. בלי התחייבות, בלי דמי טיפול מראש.

השאירו פרטים בדיקת זכאות חינם